המשחק מסע בזמן גורם לילדים לשחק עם ההיסטוריה. כדי לדעת איפה להניח את הקלף הבא הם קוראים על הדמויות והאירועים ולאט לאט זוכרים מתי הרצל נולד, היכן התגורר הרמב”ם, מי בא קודם האשורים או הבבלים, באיזו שנה התרחש מבצע משה וכן הלאה. אם הם טועים הם שמים מטבע אדום על הקלף ומזיזים אותו למקום הנכון.

אחרי שלוש פסילות עוצרים וסופרים כמה קלפים מיקמנו במקום הנכון.
ואז הם מתחילים שוב כי ילדים אוהבים לשבור שיאים.
והם מנסים עוד פעם ועוד פעם עד שהם שוברים את הרצף ואז שוב ושוב ושוב.

וככה בלי לשים לב הם לומדים היסטוריה.
את ההיסטוריה שלהם.
והיום זה חשוב מתמיד.

יש הרבה מאוד גופים בעולם שעמלים לשכתב את ההיסטוריה.
היום חשוב יותר מתמיד שהילדים שלנו ידעו ויכירו את ההיסטוריה שלנו.

באחד הפעמים הראשונות שהרצתי את המשחק ראיתי שהילדים לומדים וזוכרים תאריכים ובפעם השנייה או השלישית שהם שיחקו הם כבר דיברו עם עצמם –
“רגע הרצל נולד ב 1860 אז הקונגרס הציוני בא אחר כך, אבל הצהרת בלפור זה 1917 אז זה לפני זה…” האמת? התרגשתי עד דמעות.